|
כיצד התנהל בעבר מפגש רופא - חולה במרפאה? הרופא דיבר עם החולה, בדק אותו, בחן בדיקות שהחולה הביא, הזמין בדיקות, ובהתאם למצב - רשם תרופות. בדרך כלל שרר לחץ רב במרפאות, והרופא נטה לקצר את המפגש. עם זאת, בעבר הרופא הרגיש חובה לרכז את האבחון והטיפול בכוחות עצמו, ועל כן התקיים קשר אישי בין החולה לרופאו.
בעשורים האחרונים חלו שינויים בולטים במפגש רופא-חולה. כמו בשטחים רבים אחרים, גם ברפואה חלה תופעת "התפוצצות המידע", והתפתחו טכנולוגיות שלא היו ידועות בעבר. תהליך המחשוב, שתרם לא מעט לתהליך זה, הפך את כמות המידע העצומה לנגישה וזמינה לרופא ולחולה כאחד.
כיוון שלא ניתן לצפות שכל רופא ישלוט בכל הידע שהצטבר והממשיך להצטבר בקצב מהיר, רופאים החלו למקד יותר ויותר את תחומי התמחותם ואת שליטתם בידע ובמכשור. לפיכך, לא יעלה כיום על הדעת שרופא שלא התמחה בקרדיולוגיה יבצע צנתור לב, או שרופא שלא עבר הכשרה מתאימה יבצע גסטרוסקופיה ויפרש את מה שהוא ראה בבדיקה.
תכופות, לחולה נתון יש מספר בעיות רפואיות, ואזי מפנה אותו רופא המשפחה למומחים המתאימים.
נוהל זה מעורר שתי בעיות:
א) הרופא המומחה מתמקד רק בבעיה שהוא מומחה בה ואינו עוסק בבעיות הרפואיות האחרות של החולה.
ב) המפגש עם המומחה הוא לא אחת ארעי ולא נוצר קשר אישי בינו לבין החולה. כתוצאה מכך מתפצל החולה בין רופאים שונים, עד שרופאו האישי, רופא המשפחה, עלול לחוש קושי בטיפול של כלל מחלותיו וקושי בביצוע הבירורים הדרושים והטיפולים המגוונים שהחולה נזקק להם.
תרומת המחשוב לרפואה
בנוסף להיותה של רשת האינטרנט מקור מידע עשיר לרופא ולחולה, נושא תהליך המחשוב יתרונות נוספים:
א) תיק החולה ממוחשב ומאפשר לרופא המשפחה או לרופא המומחה גישה מיידית למידע על החולה. החל מביקוריו הקודמים אצלו או אצל רופאים אחרים ועד קבלה של סיכומי מחלה מאשפוזים דרך הרשת.
ב) ניתן להגיע לבדיקות מעבדה של החולה דרך האינטרנט.
ג) בדיקות הדמיה, כגון אולטרסאונד או CT מועתקות לדיסק או מועברות ישירות למחשב של הרופא והוא יכול לצפות בהן בעצמו, או בעזרת מומחה.
ד) זימון התורים ממוחשב אף הוא וחוסך לחולים ולצוות הרפואי זמן רב.
כך, בעוד "הרופא האישי" שינה את תפקידו, תרם תהליך המחשוב רבות לשיפור הטיפול הרפואי.
כתב: פרופ'. ע. תאודור
|