חדשנות – להמציא את העתיד

ניהול

כנס חדשנות

בימים אלו שוקדים צוותי מחקר שונים, מחברות שונות וממקומות שונים בעולם על רעיונות לשילוב פוטנציאל המחשוב בתוכנו ובסביבתנו. צוותים אחרים עוסקים בשילוב המכונה והמחשב בעבודת צוות עם האדם. העיסוק בכך הוא סוג של עתידנות, או אם תרצו – סוג של חדשנות. "וחדשנות," אומר ד"ר אורן צוקרמן, מהמרכז הבינתחומי בהרצליה,"היא דרך לחזות, להמציא וליצור את העתיד". ד"ר צוקרמן היה חבר ב - Media Lab של MIT וסיפר על כך בכנס החדשנות.

כיצד ניתן לייצר תרבות של מקום המייצר חדשנות?
צוקרמן: "ה- Media Lab ב - MIT היא מעבדה מיוחדת לסטודנטים יצירתיים ומוכשרים האוהבים להמציא דברים חדשים ומרתקים. ההתמחות של ה - Media Lab היא בחדשנות וביצירתיות והיא דוגלת ב"תרבות הבנייה", כלומר: יש לך רעיון, עשה עם זה משהו; עקרון נוסף הוא "סביבת העבודה" – סביבת עבודה שבה הכול יצירתי מאוד ויש בה תחושה של חדשנות המהווה מרכיב חשוב לא פחות. ב- Media Lab יש 30 קבוצות מחקר במעבדה. זוהי סביבת עבודה עשירה מאוד ללא ספק, שבה כולם מפרים את כולם.

המדיניות ב-Media lab היא לא להגביל את העובד. אומרים לו - פשוט תמציא משהו שנראה ראוי בעיניך. לא עושים מחקרים וסקרים. ממציאים ומתחילים לעבוד על ההמצאה. אין בירוקרטיה".

האלמנטים המרכזיים של העבודה ב - Media Lab על פי צוקרמן הם:

• הדגש הוא על תשוקה. עשה משהו שאתה אוהב - שנראה לך חשוב. זה מעצים מאוד את האנשים.
  
• מעודדים לחשוב בגדול.
  
• מייצרים על פי קונספט ולא על פי צרכים. החוקרים שואלים את עצמם איך אפשר באמת לפרוץ. אם נשאל אנשים מה הם צריכים ומחפשים, הם לא תמיד ידעו לענות.. המעבדה היא מקום מאוד קונספטואלי.
  
• המצאות רבות במעבדה הוכיחו את עצמן שנים רבות לאחר מכן.
  
• עשה זאת בעצמך! תלמד, תשאל, תסתדר לבד. תלמד תוך כדי העשייה.
  
• החוקרים במעבדה מקבלים הרבה מאוד כלים חשובים.
  
• בינתחומיות -למעבדה מגיעים אנשים ממגוון רחב של תחומים - מוזיקה, מחשבים, פסיכולוגיה, מגוון גילים וכו'.
  
• "תדגים או תמות". אתה תמיד צריך להדגים את מה שבנית. אם אתה לא יכול להראות את מה שבנית, הפרויקט שלך ימות. זה מוביל למחשבה מאוד פרקטית.
  

צוקרמן מספר כי במעבדה אין מחקר שוק - פשוט עובדים. צוקרמן: "אתה לא צריך לעשות מחקרים, אלא פשוט להיות יצירתי ולהמציא. יש לך מקומות רבים כדי להראות את ההמצאות שלך. יש המון הזדמנויות לבנות ולהציג.

בשנות השמונים התמקדו במעבדה בשילוב של מדיות שונות ביחד. בשנות התשעים התמקדו בשאלה – איך לוקחים את העולם הדיגיטאלי ומשלבים אותו בעולם הפיזי. דוגמה לכך (אותה הציג צוקרמן באמצעות סרט וידאו), היא חדר אינטראקטיבי של ילד אשר מפעיל את הילדים. יש הרפתקאות שמתרחשת בחדר והילדים פועלים בהתאם. הרעיון הוא הטכנולוגיה וכל המחקר סביבה.
היום כיוון המחקר הוא בתחום של מחשוב שיהיה בתוכנו, או שיהיה סביבנו כל הזמן. הבית החכם, העיר חכמה וכו'. מה נעשה עם כל זה? מה עושים עם כל המידע הזה? איך הופכים את זה למשהו מועיל? בימים אלה עובדים על זה.יש לכך פוטנציאל עצום. כמות המידע שתצטבר אודותינו היא אין סופית, אבל שאלת השאלות היא מה ניתן לפתח מזה ומה אפשר להוציא מזה?"

הכתבה מבוססת על הרצאתו של ד"ר אורן צוקרמן, מרצה במרכז הבינתחומי בהרצלייה, מתוך כנס חדשנות 2008 ( 21/09/08 )
כתב: טל אהרוני
ערך: דורון חיות