ניהול
חדשנות פתוחה Open Innovation, פירושה – פתיחות של חברה לקבל חדשנות מגורמים מחוץ לחברה. גורמי חוץ יכולים להיות: מדענים באוניברסיטאות, מדענים פרטיים, חברות הזנק (Startup) או כל אדם בעולם באשר הוא.
החדשנות הפתוחה (Open Innovation) פופולארית כיום בעולם העסקי (Buzzword), וחברות רבות מפרסמות בגאווה את תוכניות החדשנות הפתוחה שלהן. הצורך בחדשנות פתוחה נובע משינויים בסביבה העסקית, בהם: תחרות גוברת, ציפיית הלקוחות לקבל ערך גבוה יותר, קיצור מחזור חיי המוצר, משאבי פיתוח פנימיים מוגבלים ויקרים ועוד. לשינויים אלה ואחרים תוצאה אחת: שחיקת הרווחיות.
החדשנות הפתוחה נחשבת עדיין לתחום צעיר, המעורר לא מעט שאלות סביב כינון תוכנית חדשנות פתוחה. על חלקן בחרתי לענות בהזדמנות זו:
- מהם הגורמים העיקריים המשפיעים על הקמת תוכנית חדשנות פתוחה
- באילו דרגות פתיחות יש ליישם את החדשנות פתוחה? האם לשתף מומחים בלבד, או כל אדם בעולם
- האם להיפתח רק לפטנטים רשומים או גם לרעיונות
- כיצד לגייס את השותפים לחדשנות הפתוחה
- איך מתחילים להטמיע תרבות חדשה של חדשנות פתוחה בארגון
שינויים בסביבה העסקית
הסביבה העסקית המשתנה, התחרות הגוברת והרווחיות שנשחקת מהווים גורם המניע חברות לפתח חדשנות מלהיבה. באמצעותה, כך מקווים, יצליחו לדרוש ולקבל מחירים גבוהים מעל הממוצע בענף ולשפר את הרווחיות. כידוע, ככל שאתגרי החדשנות גבוהים יותר, עלויות הפיתוח גבוהות יותר, והסתברות ההצלחה של מוצרים חדשים יורדת. אם נוסיף לכך את הנתון הידוע כיום, של מחזור חיים מתקצר והולך לכל מוצר, הרי שאין מנוס מהצורך להגדיל את מספר הפיתוחים החדשים למוצרים בתחומים צומחים. במדיניות של חדשנות סגורה, לפיה החדשנות מוגבלת למשאבים הפנימיים של החברה, שהם כמובן מוגבלים ויקרים, מספר המוצרים החדשים שחברה יכולה להשיק הינו נמוך. לפיכך, מגבלות החדשנות הסגורה, בצירוף גורמים נוספים מובילים חברות לחפש דרכים חדשות ליצירת חדשנות ולהצליח תוך הקטנת סיכונים.
דרגת הפתיחות לחדשנות מבחוץ
לשאלה מהי דרגת הפתיחות שכדאי לחברה לבחור בבואה ליישם חדשנות פתוחה יש מספר תשובות. נתחיל בסוג הענף שבו החברה פועלת. בענף מוצרי צריכה, למשל, ניתן למצוא חברות שבחרו להזמין קונים, צרכנים, ספקים, אוניברסיטאות ומומחים מכל העולם להשתתף בתהליך החדשנות הפתוחה שלהן. חברות אלה מבינות היטב את מידת החשיבות להיפתח ולקבל המצאות ופיתוחים חדשים מכל העולם. הן יודעות כי גאונים חדשים נולדים מדי יום וכי ממציאם נמצאים בכל פינה בעולם. הן מבינות את החדשנות הפתוחה דרך חוק הזנב הארוך ותאוריית חוכמת ההמונים, לפיהם: חדשנות ניתן ליצור מעט מכל מקור והרבה ממספר רב של מקורות, ובסיכום הכולל הרבה מאוד. חברות אחרות החליטו לפתוח את החדשנות מול גורמים מקצועיים בענף בלבד.
קריטריון נוסף לקביעת הדרגה שבה יש לפתוח את החדשנות הוא כושר התחרותיות של החברה בהקשר למספר המוצרים החדשים בתחומים צומחים. ככל שהצורך של החברה להרחיב את מספר המוצרים החדשים, כדי לשפר את כושר התחרותיות שלה גבוה יותר, כך היא תעדיף לפתוח את החדשנות לקהלים רחבים יותר. ככל שהפתיחות רחבה יותר, עלויות הטיפול בהצעות וברעיונות גבוהים יותר, וגם כמות החדשנות שניתן לקבל גדולה יותר. ולהפך: ככל שהפתיחות מצומצמת יותר, עלויות הטיפול בהצעות וברעיונות נמוכות באופן יחסי, וגם כמות החדשנות שניתן לקבל מצומצמת.
להלן ארבע דרכים נפוצות ליישום חדשנות פתוחה:
- חברה מחליטה לפתוח את החדשנות, בעיקר מול גורמים מקצועיים. בערוץ זה נכללים שלושה סוגי גופים עיקריים. אוניברסיטאות, מכוני מחקר וחממות טכנולוגיות.
- חברה מחליטה לעבוד עם גופים המציעים חדשנות המשלימה את הקיים בחברה ויוצרת סינרגיה עם החדשנות הקיימת בחברה. ניתן להגדיר החלטה מסוג זה כחדשנות משלימה. חדשנות משלימה ניתן לקבל מחברות הזנק (Startup) וחברות פרטיות, שבבעלותן טכנולוגיות משלימות היוצרות סינרגיה עם הקיים בחברה.
- חברה המחליטה לשתף לקוחות, ספקים ושותפים עסקיים בתהליך קבלת רעיונות לחדשנות. ניתן להגדיר החלטה מסוג זה כתהליך של שיתוף הסביבה הקרובה. יישום חדשנות מסוג זה מתאים לחברות שלקוחותיהן הם עסקים ולא צרכנים סופיים. במונח מקצועי: B2B.
- חברה המחליטה לשתף כל אדם בעולם, באשר הוא, להציע רעיונות לחדשנות. זוהי רמת הפתיחות הגבוהה ביותר. ניתן להגדיר החלטה מסוג זה כתהליך של החדשנות של ההמון. יישום חדשנות מסוג זה מתאים בעיקר לחברות שלקוחותיהן הם צרכנים סופיים. במונח מקצועי: B2C.
בכל אחת מהדרכים הללו ליישום חדשנות ניתן לזהות שני חוקים שונים של שיתוף:
החוק הראשון: החברה לא חושפת את החדשנות שהתקבלה בין השותפים לחדשנות. ניתן להגדיר את החוק כ: חדשנות פתוחה ללא שיתוף. במילים אחרות, השותפים לחדשנות לא יודעים על החדשנות של עמיתיהם. יש היגיון רב בחוק זה: הוא מקטין את החשיפה ואת הסיכון להעתקות.
החוק השני: החברה חושפת את רעיונות החדשנות המוצעת שהתקבלו בפני כל השותפים והם יכולים להצביע על החדשנות המוצלחת ביותר. ניתן להגדיר חוק זה: חדשנות פתוחה עם שיתוף. לפי חוק זה, החברה לא חוששת מהעתקות של מתחרים. במילים אחרות, כל השותפים יודעים על הרעיונות של אילו את אילו.
חברת פרוקטר אנד גאמבל (P&G) למשל, פתחה את החדשנות אל כל אדם בעולם. הכל יכולים להציע לחברה רעיונות לחדשנות. חברת נסטלה העולמית בחרה להתמקד בשני סוגי שותפים בתוכנית החדשנות הפתוחה שלה. הראשון: אוניברסיטאות, חברות סטארט אפ, ממצאים, ספקים. והשני: לקוחות גדולים (קמעונאים).
חברת IBM בחרה לפתוח את המקור לחדשנות אל עובדים ובני משפחותיהם, לקוחות, ספקים, שותפים עסקיים, גופים ממשלתיים, אוניברסיטאות. חברת התוכנה SAP מחפשת חדשנות באמצעות אתר האינטרנט Innocentive.com. מנהלי האתר מצהירים על 160 אלף מומחים ומדענים רשומים. חברת התוכנה Microsoft הקימה בקנדה מרכז חדשנות בשיתוף עם חברת השקעות. המרכז מספק לסטודנטים ויזמים את המשאבים הנדרשים כדי לקדם את הרעיונות והפתרונות שלהם. חברת התוכנה amdocs מזמינה חברותstart up לתוכנית החדשנות הפתוחה שלה.
פטנטים ו/או רעיונות
בחברות מסוימות החליטו לפתוח את החדשנות לפטנטים רשומים בלבד. החלטה מסוג זה מקטינה מצד אחד את כמות המשאבים הנדרשים לסינון הצעות לחדשנות המתקבלות מבחוץ, ומצד שני, מקטינה את האפשרויות לקלוט רעיונות מבריקים של גאונים שלא טרחו להגן על החדשנות שלהם בפטנט רשום.
כידוע, ניהול חדשנות פתוחה, הכוללת סינון של רעיונות לא מוגנים בפטנט הוא תהליך המצריך משאבים רבים. ככל שהחברה גדולה יותר ומגוונת יותר מבחינת תחומי ההתמחות, כך גובר הצורך להקים מחלקה מקצועית, שתפקידה לבחון רעיונות והצעות המתקבלות מבחוץ ולזהות את הקבוצה או הקבוצות הרלוונטיות בחברה, שאליהן ההצעה רלוונטית במיוחד.
מקורות לחדשנות פתוחה
קיימים מקורות נוספים לחדשנות פתוחה. אתר Yet2.com למשל, מתווך בין קונים למוכרים של קניין רוחני. מנהלי האתר מדווחים על 100 אלף משתמשים רשומים. אתר Yourencore.com מגייס אליו מדענים ומומחים בדימוס ומדווח על 4,000 מומחים רשומים. אתר Innocentive.com מדווח על 160 אלף מדענים ומומחים. אתר Bigideagroup.net מדווח על 13 אלף מומחים לשיווק וממציאים. זוהי רשימה חלקית בלבד.
איך מתחילים?
ניסיונם של מומחים בתחום מלמד שכדאי להתחיל בתהליך ניתוח מצב החברה ואת המוכנות שלה לקבל תהליך של חדשנות פתוחה. תהליך מסוג זה כולל בדיקה של רמת הפתיחות של החברה לקבל חדשנות פתוחה; את רמת המחויבות של ההנהלה הבכירה, המנהלים והעובדים בחברה לתהליך זה; את כמות המשאבים (כסף וזמן) שהנהלת החברה מוכנה להשקיע בחדשנות פתוחה; את המדיניות של הנהלת החברה לטיפול בטעויות לתהליך החדשנות הפתוחה. חשוב לזכור:
חדשנות פתוחה הינה חדשה יחסית בעולם, והניסיון המצטבר אינו רב.
משפט לסיכום
יש להניח שבעולם הניהול המודרני החדשנות הפתוחה תתפוס תאוצה רבה יותר בקרב חברות ותפרוץ את שיאי ההצלחה הנוכחית.
כתב: דורון חיות
© כל הזכויות שמורות לדורון חיות בלבד 2009
אין לשכפל, להעתיק, לצלם, להקליט, לתרגם כל חלק שהוא שבדף הזה
| 
