חדשנות ופיתוח – השקעה גם בתקופה של האטה כלכלית

ניהל

חדשנות בתקופת משבר כלכלי

בעידן הגלובליזציה והתחרות הבינלאומית, על רקע ההאטה הכלכלית, נשאלת השאלה הגדולה, איזו מדינה תצא מחוזקת ותחרותית ברמה עולמית בתום תקופת האטה כלכלית עולמית?
בכתבה זו אציג מידע ודעות של אנשי עסקים ומומחים מתוך הכנס השנתי של המדען הראשי, מו"פ 2009 שהתקיים בנובמבר 2008.

החדשנות, המחקר והפיתוח הם מנועי הצמיחה של ישראל. זה היה מסר בולט בכנס.
בכתבה זו בחרתי להציג מספר מצומצם של מסרים מתוך יום מלא הרצאות ותוכן רב.

דגשים מתוך הדברים שנשא המדען הראשי, ד"ר אלי אופר, ניתן להבין מספר מסרים עיקריים:

• זה הזמן להשקיע בחדשנות, במחקר ובפיתוח. בתקופות האטה כלכלית קיימת נטייה להסתגר ולמקד את המאמצים רק בהישרדות בטווח קצר, על חשבון הטווח הארוך. חשוב מאוד להשקיע מאמצים עבור הטווח הארוך. חשוב לזכור שהעולם ממשיך קדימה, בתום המשבר, התחרותיות תהיה חזקה שבעתיים. חשוב לשאוף למצוינות, היא מסייעת בתחרות וחשובה בכלל ובפרט לעתיד מדינת ישראל. חשוב לזכור את נקודת החוזק שלנו כישראלים במקוריות, יצירתיות ובחדשנות.
  
• בעולם משתנה, יצליחו אלה שיודעים להתאים את עצמם. דארווין אמר: לא החזק שורד ולא הכי אינטליגנט, אלא זה שמסתגל הכי טוב לשינויים.
  
• התשואה למחקר ופיתוח היא אחת הגדולות במשק.
  
• החדשנות היא בלתי מוגבלת, גם אם המשאבים מוגבלים.
  
• חשוב להתמקד בנישה ולשתף בידע גופים שונים בעולם. שיתופי פעולה עם כל העולם במסגרת רשת של ידע תסייע בשיפור כושר התחרות שלנו.
  
• אחד התחומים התופסים תאוצה בשנים האחרונות הוא מדעי החיים, שבו מושקעים כ- 28% מכלל ההשקעות.
  
• להשגת מנועי צמיחה, חשוב להשקיע במחקר, פיתוח וחדשנות. הכלכלה הקוריאנית היא אחת מתוך עשר הגדולות בעולם בזכות ההשקעה שלהם במחקר ופיתוח.
  
• תוכניות חדשות של יחידת המדען הראשי מסייעות לחברות ישראליות להתייצב בתחרות הבינלאומית.
  
• התחילה פעילות של משרד המדען הראשי עם חברות ענק בעולם, בהן: IBM, ORACLE, MICROSOFT.
  
• קיימת השפעה גדולה של התעשייה על מוסדות השכלה גבוהה לטובת הכלכלה. הקשר הזה משפיע מאוד על יכולתנו כמדינה להיות תחרותיים. במיוחד במדינה עם כלכלה קטנה יחסית לעולם.
  

דגשים מהדברים של מר אלי הורוביץ, יו"ר טבע: הורוביץ הדגיש את מידת החשיבות להקים חברות מניבות בישראל, לבנות תעשייה שנשארת ועובדת כאן בארץ. בהקשר זה הציג את תרבות האקזיט הישראלית והציע כפתרון שיתופי פעולה עם מדינות בעולם, ובכך לאפשר לייצר בארץ ללא אקזיט.
הורוביץ הדגיש את ההזדמנות להביא לישראל אנשים מצוינים. התחרות בתום המשבר תהיה על ההון האנושי.
בין יתר דבריו, התייחס מר הורוביץ לתוכנית 2028, התוכנית האסטרטגית "ישראל 2028 – חזון ואסטרטגיה כלכלית" שבה היה שותף. כידוע, התוכנית ממוקדת בכלכלת ישראל ל-20 השנים הבאות. מטרת התוכנית: להביא את מדינת ישראל, עד שנת 2028 להיות בין 15 המדינות המובילות בעולם במונחים של תוצר לנפש. מובן שהתוכנית לא פסחה על סעיף: העלאת פריון ואימוץ חדשנות בתעשייה המסורתית וענפי השירותים השונים.

דגשים מהדברים של מר שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים: ברוש הזכיר כלל ידוע לפיו כל דולר אחד המושקע בפיתוח, שווה 17 דולר יצוא! בכך הוא הדגיש את מידת החשיבות של החדשנות, המחקר והפיתוח כתנאים להצלחה של מדינה וארגון עסקי.

דגשים מהדברים של פרופ' מנואל טרכטנברג, ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה:

• ההצלחה הגדולה של ההיי-טק בישראל היא בזכות זה שהשכלנו לעבוד עם הפנים החוצה.
  
• חשוב להסתכל קדימה לטווח בינוני וארוך. מה עושים היום על מנת להפוך את הפגיעה בטווח הקצר להצלחה בטווח הארוך.
  

כתב: דורון חיות
מבוסס על מידע מהכנס השנתי של המדען הראשי, מו"פ 2009, שהתקיים בנובמבר 2008. הנושאים שנבחרו והוצגו כאן הם המסרים שלדעתי תורמים במידה רבה לקוראים בפורטל חדשנות.

©כל הזכויות שמורות לדורון חיות בלבד 2008, 2009
אין לשכפל, להעתיק, לצלם, להקליט, לתרגם כל חלק שהוא שבדף הזה